רש"ש על יבמות ל״ח

1 גמרא אבל הכא מי איכא למימר הכי. ועפרש"י ולפ"ז ה"נ דאף מקמי דפליג נמי מצו למידחיה ליה מתילתא בנכסי מיתנא וממנתא בנכסי יבם ולא כן כתבו התוס' לעיל ד"ה א"ר אבא וצ"ל דהם תפסו עיקר כדסברי בני הישיבה מעיקרא דר"א כרבנן וכשיטת הרי"ף וכמש"כ הרמב"ן עי' ברא"ש ושם הוי כמו שנפסק הדין מעיקרא כיון דהם מוחזקין:

2 רש"י במשנה ד"ה ה"ג וזכה כו'. בחצי ירושתה כו'. כצ"ל וכ"ה בנ"י:

3 רש"י ד"ה כשהיא נשואה. וב"ה כו' אבל אם מכרה כו' קיים כו'. לכאורה לב"ה אף זיקת נשואה דנשואה ודאי מכרה בטל מ"מ מוקמי נכסי מלוג בחזקת יורשיה וכ"ש כשהיא בחיים:

4 תד"ה בה"א. כתבו שם כמו שהגיה הש"ס כאן. וכיוצא בזה בזבחים קיד ב דזעירי קבעוה תנאי: